יש לי רעיון - איך מפתחים רעיון למוצר

יש לי רעיון - איך מפתחים רעיון למוצר?

"רגע... יש לי רעיון"

הרבה מההישגים הטכנולוגיים של ימינו התחילו בדיוק ככה. שרטוט מקושקש על מפית במסעדה , שיחה שגלשה מהנושא , או ישיבה תחת עץ תפוח.. לכל אלה גורם משותף – רגע של השראה. אם אתם קוראים הקדמה זו כנראה שחויתם רגע כזה.  השראה שונה מחשיבה בכך שמתבצעת קפיצה לוגית – חיבור בין כמה גורמים שלא חיברנו ביניהם עד כה. למשל הקפיצה הלוגית שעשו מקימי גוגל היתה להתייחס למספר הקישורים הנכנסים לאתר  כאינדיקציה ל"חשיבותו". מכאן הבעיה הופכת לבעיה מתמטית , שאמנם דורשת חשיבה לא מועטה , אך ניתן לפתור אותה גם בדרכים חסרות השראה.

 דוגמא נוספת היא מעבורת החלל. הרעיון של חללית רב-שימושית אולי עלה בראשיהם של רבים , אך כדי ליישמו היה צורך במספר של פריצות-דרך כמו לוחיות הקרמיקה המיוחדות שמגינות עליה מהחום הרב.

דוגמא נוספת היא המכונית. חלקים רבים במכונית הנראים לנו טריוויאליים , מהמצבר עד מנוע בוכנות , היו פעם רעיונות חדשניים שאין כדוגמתם. תארו לעצמכם , שבתקופה שכולם משתמשים במנועי קיטור , קם אדם ומציע להזריק שמן לתוך צינור ולפוצץ אותו..  אתם יכולים לתאר את האומץ הנדרש לבנות את המנוע הראשון מסוג זה.

הייתם מאמינים שממציאי הרדיו , זרם החילופין , המחשב הביתי ואפילו המכונית נאלצו לשכנע אנשים שיש בהם בכלל צורך? שמה של חברת IBM משמעו International Business Machines  , כלומר איש לא האמין שיהיה למחשבים שימוש ביתי.

שני גורמים חשובים מאפיינים רעיון מיוחד –

-          החזון שהוא משקף. לדוגמא "אינטרנט אלחוטי במהירות גבוהה מכל מקום" או "להגיע בקלות ממקום למקום" . החזון משקף את המטרה האולטימטיבית שאליה שואפים , את הצורך של המשתמש במוצר וגם את הבעיה הנקודתית שאנחנו באים לפתור. רעיונות רבים חולקים חזון משותף , למשל כבישים ומכוניות שניהם באים לתרום לחזון הניידות , אבל לדעת רבים החזון עוד לא התגשם , כלומר עדיין יש מקום לשיפור כדי שנוכל להתנייד אפילו יותר בקלות.

 

-          הגורמים שאותם הוא משלב כדי לפתור בעייה. ניתן להתייחס לאלו כאל כלים בארגז כלים וירטואלי.  ככל שאנחנו נחשפים ליותר תחומים , ה ארגז שלנו גדל. למשל מהנדס אופטיקה עם רקע בכימיה יוכל לפתור בעיה אופטית בדרך לא-צפויה , ע"י שילוב של גורם שאינו נמצא ב ארגז של עמיתיו. הגורם יכול להיות חומר , אלמנט מכאני כמו גלגל שיניים , או דרך עיבוד.

 

בבואנו לשקול רעיון חדש , עוד לפני שנכנסנו לפרטים הטכניים , אנו משתמשים באינדקס מאמץ האינטגרציה הצפוי כדי לקבל הערכה לרמת הפרקטיות של הרעיון. מאמץ האינטגרציה הוא שקלול של המרחק התפישתי בין הגורמים , או כלי העבודה שלנו. מאמץ זה מסמל את כמות הדיסיציפלינות השונות שנצטרך "להושיב סביב אותו שולחן" על מנת ליישם את הרעיון. למשל מכונית שהיא גם סירה – מכונית וסירה רחוקות אחת מהשנייה מבחינה תפישתית ולכן אנו נשער שהמאמץ לשלב בין שני אלה יהיה גדול. לעומת זאת טלפון סלולרי שהוא גם מחשבון – שני אלה אינם רחוקים תפישתית , ולכן לא נפסול את הרעיון על פניו. אגב , זמינה בשוק כיום מכונית שהיא גם סירה , אך מחירה הוא בהתאם למאמץ ההנדסי הגדול שנדרש לייצורה.

השלב הבא בבחינת רעיון הוא ה Killer Application או בלשון הסטארטאפ Killer App. כדי לזהות Killer App נצטרך קודם להגדיר צורך. זוהי הבעיה שיש למשתמש הסופי , שאנו באים לפתרה. אחרי שהגדרנו את הצורך , אנו מדמיינים שמישהו מקריא בפנינו את רשימת הגורמים המרכיבים את הרעיון או את הרעיון עצמו , ומנסים לנחש אם הצורך שהגדרנו קודם יצוץ מיד בראשנו. למשל – "מה היית עושה עם טלפון סלולרי שהוא גם מחשבון?" – " הייתי יכול לחשב כשאני מחוץ לבית ואין לי מחשבון בהישג יד. מתחשק לי לפעמים לחשב את צריכת הדלק של הרכב שלי בתחנת הדלק אבל אין לי אף פעם מחשבון.

.הוא מונח סובייקטיבי המנסה לתאר כמה מלהיב הפתרון שלנו לאור הצורך שהוא עונה עליו Killer App 

קהל יעד – שיקולים שקשורים לקהל היעד של הרעיון הם למשל האם קהל היעד הוא בשכבה הכלכלית המתאימה לרמת המחיר הצפויה של המוצר , ומה היחס בין הפרקטיות והשימושיות של הרעיון לבין הצד התדמיתי או "מגניבות" שיש לו. גודל קהל היעד הוא גורם מאוד חשוב הגורם לפסילתם של רעיונות טובים רבים.

מגמות סביבתיות או "טרנד" – כשאנחנו מדמיינים יזם עומד מול משקיעים ומציג את רעיונו , לרוב נראה אותו עומד מול מסך שמוצג עליו גרף שמגמתו למעלה. אלו הגורמים הסביבתיים התומכים ,או Trends. חשיבות המגמות הסביבתיות היא ביכולתן להעריך גודל שוק עתידי , ע"י שילוב של גורמים שאנו מניחים תלות ביניהם. למשל אם בתחום האופנה

גודל השוק -  אחד השלבים הראשונים בבחינת רעיון הוא הערכת גודל השוק. הוא מחושב פשוט כ-מחיר לצרכן X מספר הצרכנים. אם הרעיון שלנו דומה ל

למה לא עשו את זה קודם? – זו השאלה הקשה מכולן. התשובה המתבקשת היא כמובן "כי אני כזה חכם.." אך למרבה הצער בדרך כלל אינה הנכונה. למידה מכשלונות של אחרים ועמידה על ההבדל בין הרעיון שלך לרעיונות דומים של אנשים אחרים עדיפה על התעלמות ופסילה מראש.