מתי רושמים פטנטים בתעשייה הכבדה, מפעלים וייצור


פטנטים אשר נרשמים על המצאות בעולם התעשייה הכבדה, דומים לכל פטנט אחר שנרשם על המצאה או רעיון.

נהוג לחשוב כי בתחום התעשייה הכבדה, מפעלי הייצור והתעשייה המסורתית, אין חידושים רבים, בדומה לתעשיית ההייטק, עם זאת, בחינה מעמיקה של המספר הגולמי של פטנטים, מראה כי דווקא יש רוב מוחץ לבקשות רישום הפטנט עבור תעשייה מסורתית, בהשוואה להייטק.

ההבדל המהותי לדעתנו, בין תעשייה מסורתית הכוללת שיטות ייצור כמו עיבוד שבבי, חיתוך לייזר, שיפוד שיחול ועוד, לבין תעשיית הייטק הכוללת בעיקר תוכנה, הוא הבדל באסטרטגיית השיווק של הפטנט.

בתעשייה המסורתית, בעלי הפטנט בדר"כ ינסו להקים בעצמם עסק עצמאי, או להרחיב עסק קיים ע"י שימוש בהמצאה שלהם. לדוגמא, חברת ישקר הינה הבעלים של מספר גדול מאוד של פטנטים בתחום ייצור הכרסומים וכלי עיבוד אחרים. החברה אינה מנסה למכור את הידע לגורמים חיצוניים ולחברות ענק מחו"ל, אלא משתמשת בידע בעצמה, ומגנה על עצמה מפני תביעות או מתחרים ע"י רישום פטנטים בתחום.

בניגוד לכך, ניתן לראות אסטרטגייה שונה לחלוטין בתעשיית ההייטק.

כאשר יזם הייטק רושם פטנטים על תוכנה (דבר בעייתי בפני עצמו), הוא איננו בהכרח מנסה לייצר הכנסה כלשהיא מהרעיון אותו פיתח. חברות סטארט-אפ רבות בתחום התוכנה נוסדו, פיתחו מוצרים ונמכרו בשווי גבוהה מאוד מבלי להגיע לרווחיות כלל, ולפעמים מבלי לייצר הכנסה כלשהיא.

בתחום ההייטק מקובל הרבה יותר לייצר ידע, אשר מהווה בורג קטן אך חיוני במערכת גדולה ומורכבת. הבורג הבודד אינו יכול להוות מוצר בפני עצמו ולא יפיק רווחים עבור היזם, במידה וינסה להפוך אותו לחברה רווחית. עם זאת, אותו הבורג הוא חלק חיוני מאוד לחברה אחרת, גדולה ורווחית, ולכן ניתן לעיתים למכור את הידע בפרויקט, פטנטים רשומים או תוכנות וחלקי קוד תמורת סכומי כסף גדולים, אפילו אם אותם הפטנטים וחלקי הקוד אינם שווים דבר עבור היזם כל עוד הם לא נרכשים ע"י חברה קיימת.

 

חברת MecBit מעסיקה שני תכנתים מוכשרים במיוחד, שישמחו לעזור בכל הקשור לפיתוח פטנטים בתחום התוכנה והאינטרנט.