שיטת ייצור חלקי מוצר, דגמים, אבות טיפוס - אקסטרוזיה

תהליך שיטת ייצור של אקסטרוזיה (בעברית נקרא שיחול), הוא הנפוץ מאוד בתחום תעשיית ייצור הפלסטיק. תהליך השיחול יכול להתבצע במספר טכניקות שונות של ייצור. מבחינה כלכלית, שיטת ייצור זו חוסכת עלויות בצורה משמעותית  ביחס לשיטות אחרות של ייצור מוצרים מפלסטיק. לרוב, תהליך האקסטרוזיה מתבצע בעלויות תפעול נמוכות יחסית.

שיטת הייצור של אקסטרוזיה דומה בגדול לזו של ייצור בתהליך הזרקה: ישנו חומר גלם אשר מגיע ממיכל הזנה ייעודי אל תוך צילינדר והוא מותך בתוכו במספר שלבים וממשיך להתקדם ממנו באמצעות בורג אשר תפקידו הוא להוביל את החומר בתנועה סיבובית לקצהו של הצילינדר. הבורג הממוקם בתוך הצילינדר דוחס את חומר הגלם ומבצע פעולות של חימום והומוגינציה. בהמשך, חומר הגלם נהפך להתך והתך זה, נכנס אל תוך אזור שבו הוא מתחיל לקבל כיווניות ועיצוב באמצעות פיה הממוקמת בקצה הצילינדר. תהליך האקסטרוזיה מתבצע ברוב המקרים, באופן שוטף וללא קיטועים.

לשם מהלך תקין של תהליך האקסטרוזיה נדרשים:

• מהליך אחיד של ערבוב חומר הגלם.
• קצב זרימה ופרופיל חימום התך (חומר הגלם) מדויקים.
• תכנון נכון של הפיה הנמצאת בקצהו של הצילינדר.
• מערכות קירור ומסועים מבוקרים היטב לטיפול נכון במוצר.

תכנון פיה תקין מהווה נקודה מכריעה בכל תהליך האקסטרוזיה והוא מורכב מארבעה גורמים:

• סוג החומר ממנו היא עשויה.
• חימום שאינו משתנה ואחיד בכל פני השטח של הזרימה.
• אורכה הפנימי של הזרימה.
• תכנון התנגדות מזערית ככל הניתן לזרימתו של התך (חומר הגלם).

הדרך האופטימאלית ביותר לעיבוד חומר גלם בשיטת האקסטרוזיה היא מהירות סיבוב בורג נמוכה. באופן זה, נשמר פרופיל חימום חומר אחיד המספק אפקטיביות מרבית בתהליך.