פיתוח מוצרי אלקטרוניקה מורכב משלוש צלעות: צלע הפיתוח לרבות ההיבט הטכנולוגי אלקטרוני, צלע ההנדסה המכאנית והעיצוב התעשייתי. כדי להבטיח תהליך יעיל של פיתוח ולמקסם את מלוא הפוטנציאל של המוצר, חשוב להקדיש את מלוא תשומת הלב הראויה לשיתוף הפעולה שבין שלושת הצלעות הנ"ל. בשורות הבאות נסקור את שלבי העבודה של חברות פיתוח מול ממשקי העיצוב וההנדסה לרבות הדרישות המתקבלות מתוך החיבור.

צלעותיו של משולש הפיתוח

השלב בו עוברים למשולש הפיתוח נחשב כיום לאחד מהרגעים הקריטיים במסגרת תהליך פיתוח מוצרי אלקטרוניקה מול חברות הנדסה טכנולוגיות. שלב המעבר למשולש במסגרת הפיכת הרעיון הטכנולוגי הגולמי לכדי מוצר מוגמר, חובר תחילה להיבט הטכנולוגי אשר פותח בתוך החברה ולהיבט ההנדסי והעיצובי לאחר מכן. מדובר ברגע מורכב ורגיש במיוחד בתהליך הפיתוח מאחר ושלושת צלעות המשולש שמרכיבות את תהליך הפיתוח: טכנולוגיה, הנדסה מכאנית ועיצוב תעשייתי כאמור, על אף שכולן פועלות לאותו אינטרס משותף, בכל זאת כוללות כל אחת תפיסת אפיון שונה ופיתוח מנקודת מבט אחרת.

במילים אחרות ניתן להבחין במשיכתו של כל ממשק אחר במשולש לכיוון שונה כדי להגיע אל התנאים האופטימאליים שיענו על צרכיו הוא. קיימים לא מעט נושאים בהם יכולים להתבטא התפיסות הנבדלות של כל אחד מצלעות משולש הפיתוח.

סתירה בין שלושת הצלעות במשולש

כך לדוגמא יתכן כי העיצוב המתקדם הרצוי עבור המוצר לא יהלום את עלויות הייצור שהוגדרו מראש, בחירה של רכיבים סטנדרטיים מול רכיבים לא סטנדרטיים, פונקציונאליות של המוצר אל מול המיקום והגודל של המנגנון האלקטרוני, סתירה בין הדרישות ההנדסיות לבין מיקום החלקים לצרכי עיצוב אופטימאלי, סתירה בין הדרישות האלקטרוניות לבין אלו האסתטיות, עיצוב מתוחכם במיוחד מול מכאניקה פשוטה ועוד רבים.