תכנון פטנטים או תכן הנדסי של פטנטים

בואו נתחיל מביהור לשוני חשוב בנוגע לתכנון פטנטים.

הביטוי " תכנון פטנטים " הוא ביטוי שגוי ומקורו בטעות לשונית בסיסית.

תכנון מתייחס לתכנון תוכניות לעתיד, תכנון אסטרטגיה או תוכנית, בניגוד לכך, המילה תכן מתייחסת לעיצוב פיתוח ובנייה של מוצר.

אם כך, יש להגיד "תיכון פטנטים " ולא "תכנון פטנטים" כיוון שאנו מתייחסים לתכן מכניקה, אלקטרוניקה אועיצוב תעשייתי של פטנטים ולא לתכנון אסטרטגיה שיווקית, תכנון תהליך עיסקי הוא מכירה.

תכן הנדסי של פטנטים נעשה בדר"כ בחברות טכנולוגיה מסחריות, כמו אלביט, רפאל, תעשייה אווירית ועוד. ההבדל בין תכנון פטנטים (תכן פטנטים) לבין תכנון של מוצר שאינו מוגן בפטנט, תמון בגישה של צוות ניהול הפרויקט אשר מבצע את ההחלטות האסטרטגיות ונותן את ההוראות לצוות המהנדסים העוסקים במלאכת הפיתוח.

אסביר בקצרה את ההבדלים בגישות.

קחו לדוגמא את המצב הבא: חברה מסחרית מפתחת מוצר חדש בתחום ההייטק ומעוניינת להחדירו לשוק. לחברה יש ליין של מוצרים דומים והיא כבר מכירה את השוק ואת צורות השיווק היעילות ביותר עבור המוצרים שהיא מייצרת.

במצב הנתון הזה, החברה מבצעת תכנון מוצר ולא תכנון פטנט, כיוון שאין לחברה כל צורך פטנט כאסטרטגיה שיווקית.

כל עוד החברה מגיעה לשוק ראשונה, מציבה את המוצר על המדפים במחיר סביר ודואגת לשיווק מתאים, היא תפיק רווחים מהמוצר גם בלי בלעדיות על הקניין הרוחני.

בניגוד למצב הזה, קחו לדוגמא יזם עצמאי ללא צינורות שיווק וללא גישה לשוק.

היזם מבצע את אותו התהליך ההנדסי של פיתוח מוצר חדש, אך אין לו את היכולת להחדיר את המוצר לשווקים במהירות ולהפיק רווחים. אם ינסה היזם לייצר ולמכור את המוצר, סביר להניח שתהליך החדירה לשוק יארוך זמן רב, ובנתיים המתחרים הגדולים יותר יספיקו להעתיק את הטכנולוגיה ולייצר את אותו המוצר בצורה זולה יותר ויעילה יותר.

לכן במקרה השני יש לבצע תכנון פטנטים ולא תכנון מוצרים. 

החל מהרגע הראשון חייב היזם לבדוק אפשרויות של הגנה על הקניין הרוחני שלו, ע"י רישום פטנטים או מדגמים.

כאשר יגיע היסזם לשלב בו המוצר מוכן לייצור המוני, יהיו בפניו אופציות שונות הכוללות בין השאר את המכירה של הקניין הרוחני לחברה מסחרית בעלת צינורות שיווק מתאימים, או אפילו חדירה הדרגתית לשוק ללא חשש מגניבת הרעיון או תחרות בלתי הוגנת מצד חברות מסחריות גדולות יותר.